עיסקאות נערכות באמצעות הסכמים. קיימים הסכמים מותרים לעריכה, ככל שהם עוסקים בעיזבון המנוח. כלומר, מותר לאדם בימי חייו לתת במתנה, אם הוא חפץ בכך מרצונו החופשי, חלק מרכושו לאחר, אפילו אם בכך הוא גורע מהרכוש בו עשויים לזכות יורשיו לאחר פטירתו. כפי שכבר הדגשנו, אין ליורשים זכות להסתמך על ציפיה לירושה עתידית, והמצווה רשאי לעשות ברכושו כטוב בעיניו כל ימי חייו.

הסכמים אסורים בירושה

ההסכמים האסורים הם אלו הבאים להעניק או למנוע זכויות בירושה. בית המשפט קבע בפרשת יקותיאל[i] כי "המחוקק מבחין היטב בין "ירושה" מכאן לבין "עזבון" מכאן: "הירושה" היא הזכות אשר מכוחה עובר במות המוריש "העזבון" לידי יורשיו (סעיף 1). סעיף 8 (א) אינו אוסר עסקאות בעזבון, אלא הוא אוסר עסקאות "בירושה" (שים לב גם לכותרת השוליים וגם לדיבור "ירושתו" שבגוף הסעיף): מה שאסור הוא לפי סעיף 8(א) אינו הסכם הנוגע לעזבונו העתיד של מוריש אשר עודנו חי, ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסויים מנכסי עזבונו.

האיסור חל איפוא אך ורק על הסכמי ירושה – והם אינם  אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי-דין ולא על-פי- צוואה ככתוב בחוק. המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי העזבון….ואמנם אין סעיף 8(א) בא אלא לאסור שינוי, בדרך הסכם או ויתור בחיי המוריש, של סדרי ירושתו. ומאידך גיסא, עסקאות בעזבון אשר אינן נכנסות בגדר האיסורים שבסעיפים 6 או 7 לחוק, אין כל מקום לאסרן.". לכך נוסיף ונדגיש, כי לא ניתן להתנות על הצוואה באמצעות הסכם נפרד שערך המנוח. לכן, גם הסכמים העוסקים בגורל ירושה עתידית יפסלו, למעט אם מדובר בהסכם ממון שנערך לפי חוק יחסי ממון, תשל"ג-1973. כך נפסק בפרשת אחירם, כי צוואה הסותרת הסכם ממון מוקדם ממנה אינה תקפה[ii].

[i] ע"א 682/74 יקותיאל נ. ברגמן, פ"ד כט(2) 757, ד"נ 39/80 ברדיגו ואח' נ. ד.ג.ב. טכסטיל בע"מ, פ"ד לה(4) 197 בעמ' 228

[ii] ע"ז 289/97 אחירם נ' עמית ארנולד

לעמוד מתנות מן העיזבון