הודייה בגירסת היריב

יש בכוחה לפטור בעל דין מהצורך להוכיח את העובדה שיריבו הודה בה, וזאת על פי הכלל שמקורו בדברי חז"ל בתלמוד הבבלי "הודאת בעל דין – כמאה עדים דמי"[i]הרמב"ם החריג את ההודאה שניתנה מחוץ לכותלי בית הדין, וקבע כי אין לחייב בעל דין בדבריו, אם לא נאמרו בשעת דיון:

"אמר לו בפני עדים: מנה לי בידך. אמר לו: הן. למחר תבעו בדין והביא עדים, ואמר [הנתבע]: משטה הייתי בך ואין לך בידי  כלום – פטור." [ii]

 

טענות סותרות –  המותר והאסור

לעיתים מביא בעל דין ראיה המלמדת כי יריבו הודה בטענות במסגרת סכסוך משפטי אחר, אז נשאלת השאלה, האם אדם יכול להתכחש לגרסה שהעלה בבית משפט בעניין אחר לגמרי, בפני צדדים שונים. כלל "השתק שיפוטי" קובע, כי בתנאים מסוימים מושתק אדם מלהתכחש לגרסה שהעלה בעבר בהליכים משפטיים. מטרתו של ההשתק בשמירה על טוהר ההליך השיפוטי. לפיכך, לא ניתן, לכאורה, להכשיר שתי גרסאות נוגדות הנאמרות בין כותלי בימ"ש. חריג נוסף לכלל, כי ההשתק יחול רק על בעל דין שזכה בהליך הקודם, ומבקש כעת לסטות מהגרסה שנתן באותו הליך [iii].

יחד עם זאת, יש להפריד בין טענות עובדתיות סותרות וטענות משפטיות סותרות. אסור לטעון טענה עובדתית סותרת, כך גם לפי סעיף 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ואולם מותר לטעון טענות משפטיות חלופיות.

 

[i] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ, עמ' ב'

[ii] רמב"ם, הלכות טוען ונטען, פרק ו, הלכה ו

[iii] רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 631

 

לעמוד עדות בעל עניין בבירור התנגדות לצוואה