אפוטרופוס למעשה

"אפוטרופוס למעשה" הינו נאמן שנטל על עצמו בדרך של התנהגות להחזיק ולפעול ברכושו של אחר, ללא מינוי של בית המשפט:

"67. מי שפועל כאפוטרופוס, חובותיו ואחריותו כלפי החסוי יהיו לפי הוראות פרק זה, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסות."[i]

סעיף 67 לחוק אינו אלא הגדר שבחוק למושג "נאמנות משתמעת". קרי, נאמנות הנוצרת מבלי שיש לכך ראיה כתובה, וזאת בהתבסס על התנהגותם בפועל של הצדדים. ראוי לציין, כי גם חוק הנאמנות אין מכיל חובה ליצירת נאמנות בדרך פורמלית, כפי שנקבע בפרשת וואלס, משעה שאין הוראה חקיקתית אשר מבהירה כיצד יש לערוך הסכם נאמנות. לפיכך, יחסי נאמנות אינם מחייבים הסכם כתוב[ii] ויש ונאמנות תיווצר אף שלא בדרך של מינוי או בכתב אלא מכח הסכם שבהתנהגות[iii].

משעה שהאפוטרופוס למעשה נוטל את הסמכות להחזיק או לשמור ברכושו של האחר, יש לבחון את גדרי סמכותו ותפקידו בחיי המנוח. הפסיקה קבעה בעניין זה:

"…הוא מעין אפוטרופוס שמינה כביכול את עצמו, עליו נאמר "נוטל שררה לעצמו ונוהג מנהג אפוטרופוס…סמכויותיו, תפקידיו ואופן מילוי תפקידו של אפוטרופוס כזה אינם מוגדרים בחוק, אלא נפסק כי ככל הנראה מוטת השליטה שלו היא 'כאורך ידו'; דהיינו, הוא משמש אפוטרופוס לגבי אותם עניינים שהוא מבקש לפעול בהם, ואינו משמש אפוטרופוס לגבי עניינים שהוא מושך את ידו מהם"[iv]

 

חובותיו של אפוטרופוס למעשה

כפי שמורה סעיף 67 לחוק, החובות החלות על "אפוטרופוס למעשה" זהות לחובות המוכלות על מי שמונה לאפוטרופוס בידי בית המשפט. חובות אלו הינן חובות הנאמן. בהתאם נפסק, כי היחסים בין אפוטרופוס לבין חסוי הינם יחסי נאמנות[v].

משעה שהאפוטרופוס הינו נאמן, חלות עליו אף החובות הכלליות בחוק הנאמנות. הוראות אלו משלימות את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שהינו דין ספציפי[vi] אך לא ניתן לסייגן שכן הינן הוראות קוגנטיות, וסקירתן מלמדת, כי קיימת אנלוגיה קרובה בין הוראות חוק הכשרות לחוק הנאמנות. מוטל על האפוטרופוס כנאמן לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות[vii], והוא יעשה כן באמונה ובשקידה[viii]. הנאמן חייב לנהל חשבונות בכל ענייני הנאמנות[ix], עליו להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים אחרים שבשליטתו[x], עליו למסור דין וחשבון שנתי לפחות לנהנים ולנהל חשבונות[xi]. את כספי החסוי שאינם דרושים לצרכיו השוטפים חייב האפוטרופוס להחזיק לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות[xii]. על הנאמן נאסר לקבל טובת הנאה מנשוא שליחותו[xiii] וחלה עליו החובה "שלא להעמיד את עצמו במצב של התנגדות בין חובתו כנאמן לטובתו הפרטית" שכן נקבע כי "בעל הכוח חייב לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו"[xiv].

 

[i] סעיף 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[ii] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801;

[iii] תמ"ש (ירוש') 48030-08-11 י' א' ואח' נ' מ' א', פורסם במאגרי המידע;

[iv]  ע"א 7805/02 הלפרט נ' אסותא מרכזים רפואיים, פ"ד נח (6) 784; ע"א 8/74 לייזרוביץ נ' לייזרוביץ,  פ"ד כח(2) 436, 441;

[v] ע"א 4377/04 גל גורן הוצלברג נ' אביבה מירז, פורסם במאגרי המידע;

[vi] סעיף 42 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[vii] סעיף 10(א') לחוק הנאמנות, תש"ט-1979;

[viii] סעיף 10(ב') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[ix] סעיף 7(א') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[x] סעיף 3(ג') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 10(ג') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, סעיף 10(ד')(3) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[xi] סעיף 7(ב') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 53 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[xii]סעיף 50 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[xiii] סעיף 8(4) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965; סעיף 13 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[xiv] ע"א 36/51 לויטין נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ח (1) 627, 629 (1954); ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח (3) 253, 278 (1984);

לעמוד בין חובת תום לב לנאמנות בבירור התנגדות לצוואה